במסגרת הסדרה "עיצוב כנקודת מפגש" ולרגל פתיחת התערוכה "הישן החדש" יתקיים במוזיאון העיצוב חולון שיח ב-25.5.11 משעה 17:30.

בשיח יספרו המעצבים התעשייתים חנן דה לנגה ואריק בן שמחון על עבודותיהם ובהמשך יתקיים שיח עם האוצרים פולקר אלבוס(אוצר התערוכה), גלית גאון ונירית נלסון.

חנן דה לנגה, כיהן כראש המחלקה (1993-1996) לעיצוב תעשייתי באקדמיה לאומנות ועיצוב "בצלאל" ומשמש בה כיום כפרופסור מן המניין. במקביל מנהל חנן את "סטודיו דה לנגה" לעיצוב ואדריכלות הפועל משנת 1986. בין הפרויקטים של הסטודיו נמנים: גן המדע במכון וייצמן, מרכז מבקרים חברת חשמל, תערוכות מדע במוזיאון המדע בירושלים, עיצוב תערוכות במוזיאון ישראל, מוזיאון יד ושם, מוזיאון תל אביב ועוד. סטודיו דה לנגה זכה בכמה תחרויות ואת חלקן הביא לידי ביצוע ופתיחה לקהל. עבודותיו של חנן דה לנגה מוצגות בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות במוזיאונים וגלריות בארץ בחו"ל.

אריק בן שמחון, החל את הקריירה שלו בגיל 24, כאשר עבודותיו הראשונות היו חלק מפרויקטים מסחריים במלונות, מועדונים, מסעדות ועוד. לאחר שקולקציית הרהיטים שלו קצרה תשבחות רבות בתערוכת העיצוב במילאנו, הוא הוזמן להגיש מועמדות להציג ב-SUPERSTUDIO בשנת 2009, אליה הוזמנו להגיש מועמדות כ-2000 מעצבים מובילים מרחבי העולם. מבין ה-2000 מועמדים נבחרו רק כ-12 מעצבים וביניהם ייצוג ישראלי יחיד. אריק בן שמחון נבחר להציג לצד מעצבי-על ביניהם טום דיקסון, Moooi, מרסל וונדרס ועוד.

פולקר אלבוס, אוצר התערוכה, חי ועובד בפרנקפורט ובקרלסרואה. בין השנים 1968-1976 למד אדריכלות באוניברסיטת RWTH באכן ואז החל לעבוד בתור אדריכל עצמאי. בשנת 1984 החל לעסוק בעיצוב רהיטים ובעיצוב פנים. עד מהרה הפך לאחד מקברניטיו החשובים ביותר של העיצוב הגרמני החדש, ולדוברו האינטלקטואלי. אלבוס אצר תערוכות רבות ומאז 1984 הוא עובד בתור פובליציסט וכמו כן, כתב ופרסם ספרים רבים. מאז שנת 1994 משמש אלבוס מרצה לעיצוב מוצר באוניברסיטה לעיצוב בקרלסרואה. בשנת 2001 המנורה שעיצב, Downlight, זכתה בפרס העיצוב הבינלאומי באדן וירטמברג.

נירית נלסון, המנהלת האמנותית של תוכנית הרזידנסי- המרכז לאמנות חזותית, ירושלים (JCVA) מ- 2002. מאתרת ומזמינה אמנים ואוצרים בינלאומיים לביקורים הכוללים מפגשים, הרצאות, יצירה ותערוכות בישראל במסגרת הפרוייקט. נירית היא היועצת לענייני אמנות של הקרן לירושלים מ- 1998. היא מרצה בנושאי אוצרות בארגונים ומוסדות רבים לאמנות ולעיצוב. ביניהם מוזיאון ישראל, אקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה סם שפיגל,ובית הספר הגבוה לעיצוב שנקר, מארגנת ומרצה בכנסים, סימפוזיונים ואירועי אמנות ועיצוב. משנת 1995 היא אוצרת עצמאית לאמנות ולעיצוב ומתמחה באמנות עכשווית- ישראלית ובינלאומית ובעיצוב עכשווי. היא כיהנה כשופטת בתחרויות ובוועדות פרסים ועבדה, אצרה ולימדה במשך תשע שנים במוזיאון ישראל לאמנות.

מוזיאון העיצוב חולון

רחוב פנחס אילון 8, חולון, מתחם המדיטק

מחיר כרטיס- 45 ₪, למנויי ספריית החומרים – 38 ₪

מספר המקומות מוגבל ויש לרכוש כרטיסים מראש בקופות המוזיאון או בטלפון: 073-2151500.

התשלום כולל השתתפות בערב ההרצאות וכניסה לתערוכת "הישן החדש" שתפתח בשעה 20:00 בערב.

התערוכה "אני אחר", תכשיט ישראלי 6, תוצג במוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב בתאריכים 10.6-20.11.2012. אוצרת: נירית נלסון

התערוכה השישית המוקדשת לצורפות ישראלית מתייחסת בתפישתה ל"אני האחר" (או "אלטר אגו"). הקונספט (ושם התערוכה) מהווה נקודת מוצא ומתקיים בכל אחד מהפריטים המוצגים. הוא נולד בתהליך דיאלוגי עם היוצרים, במהלכו התקיימו דיונים רבים אודות השימוש בו בנושאים הקשורים לתחומי התרבות, הפסיכולוגיה, הביולוגיה, הפילוסופיה והכלכלה, שהביא את המשתתפים בתערוכה להתמודד עם הנושא באופנים שונים, מתוך היחשפות להיבטיו השונים בתרבות ומתוך מבט רציני פנימה ונכונות לבחון את השאלה כיצד ניתן לבטא ולחשוף משהו מה"עצמי" באובייקט.

35 היוצרים בתערוכה יצאו למסע שהניב ביטויים שונים: צורפים וירטואוזים העובדים בדיוק מרבי בחרו להשתחרר ולתת מקום להבעה; יוצרים שפנו לחומרים אורגניים; אחרים שפנו ליצירה פיגורטיבית הנותנת צורה אנושית לביטוי ה"אני האחר" ולעומתם אמנים שבחרו במופשט להדהד רגעים ביוגרפים; היו שהעדיפו ריבוי כדי לא למקד את רעיון "האני האחר" בפריט בודד ואילו אחרים רצו בפישוט וזיכוך. בנוסף, מסתבר שרוב הצורפים הישראלים אינם עונדים את התכשיטים שיצרו, וחלקם לא עונדים תכשיטים כלל. הפעם הם יצרו במיוחד לתערוכה תכשיטים לעצמם, שאיתם הם אף מצולמים בקטלוג התערוכה (צולמו על ידי אורי גרשוני).

אסתר קנובל בחרה "לעשות פרצופים" מול המראה ולעצב את פניה כחלק מדמות ילדית עדינה ומהורהרת– מעין מדליה מצופה שכבת אמייל צבעוני, אנושית, המחליפה את המדליות הייצוגיות בעלות המראה הנוקשה המוענקות למצטיינים ונושאות הפעם את דמותו של הלא-יוצלח; ורד קמינסקי מציגה תליונים המתארים דמויות בעלות תסרוקות המושפעות מעיצוב של מדליונים הלניסטיים. הדמויות, הנראות מצד העורף, מסמנות את המבט כלפי פנים ואינן מתעמתות עם ה"אחר" שלמולן; ביאנקה אשל גרשוני שבניגוד לרוב משתתפי התערוכה, יוצרת את תכשיטיה בראש ובראשונה לעצמה, יצרה סיכות המבטאות, בשימוש בחומרים "גבוהים" ו"נמוכים", את המילה "פנים" בשני אופני הניקוד שלה ובשתי משמעויותיה: הפְנים המובע כלפי חוץ באמצעות הפָנים המישירים אלינו מבט; גד צ'רני שרטט דמויות פשוטות עשויות מתכת, בעלות חיבורים גמישים מסיליקון המקנים לדמויות גמישות על-טבעית כמעט ומאפשרים לה קשת של תנוחות מפתיעות; גרגורי לרין יצר סיכות ושרשרת שבהן מופיע דימוי המתבסס על דיוקנו של משה שרת (כולן עשויות משטרות כסף של 20). בפריטים אלו ניתן לזהות מעין יצירי כלאיים של דמות ממלכתית זו ושל דמויות דמיוניות; יעקב קאופמן יצר תותבים לאף ממשטחים ומחוטים עשויי מתכת, המקנים ללובש אותם צדודית אחרת (ההופך את האף היהודי לסמל יופי), עבודה ספק רצינית ספק הומוריסטית הנטועה בצילום משפחתי מרשמי ילדות מפולין; היצירה "סופרדיש" היא טוויסט היתולי, השואב מדמויות קומיקס, של המותג רדיש של זוג המעצבים נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן. הביטוי המובהק ביותר של אלטר-אגו מצוי בקומיקס שבו גיבורי העל (ולא רק הם) הם גם אנשים רגילים הם יצרו מסֵכַת עיניים, שהופכת אותם באחת לבעלי מראה פנטסטי של גיבורי-על; דגנית שטרן שוקן פירקה תכשיט מן העבר, ששימש לענידה על הצוואר ועל אזור הכתפיים, כמהלך אנליטי וסמלי של פירוק האגו המאפשר התבוננות אחרת על ה"עצמי"; דורון רבינא שיבץ על פני חולצה, במקומות שונים, שני דימויים: ציפורן של עט נובע וכתם של דיו שנראה כי נשפך בעקבות תקלה. באופן זה הוא יצר עבודה פואטית המשקפת את מורכבותו של המושג "אלטר אגו".אלו רק חלק מהמציגים בתערוכה.

רשימת משתתפים המלאה: מירב אוסטר רוט, מיכל אורן, ביאנקה אשל גרשוני, אלה באואר, ורד בבאי, יעקב בלוך, שירלי בר-אמוץ, נעמה ברגמן, טל גור, לנה דובינסקי, נירית דקל, אדה ורדימון גודנסון, נגה חדד, דנה חכים, עתי חן, דורון טאובנפלד, מיכה יחיאלי, שחר כהן, תהילה לוי הינדמן, הדס לוין, גרגורי לרין, ליאוני פילפוט, עינת פרימו, גד צ'רני, יעקב קאופמן, אילן קורן, ורד קמינסקי, אסתר קנובל, דורון רבינא, Reddish (נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן), גליה רוזנפלד, קובי רוט, יפיה רוסק, סיוון שושן, דגנית שטרן שוקן.

המפגש ה-16 בסדרה יתקיים ב-21/5, יום הפתיחה של יריד האמנות צבע טרי, הכולל לראשונה גם את יריד עיצוב טרי, ויתארחו בו המעצב יעקב קאופמן (!); נירית נלסון, אוצרת עצמאית ומנהלת אמנותית של תוכנית הרזידנסי JCVA; ורדית גרוס, מבקרת האמנות של "ידיעות אחרונות".

ומה הפעם?

בשנת 2011, כשנחנך האגף החדש של מוזיאון תל אביב, אחת מהתערוכות שנפתחו במוזיאון הייתה תערוכת יחיד של יעקב קאופמן. הבחירה בקאופמן לחנוך את הבניין החדש ואת גלריות העיצוב שלו חיזקה את מעמדו כאחד מבכירי המעצבים בארץ. באותה שנה השתתף קאופמן בתערוכה "פריסקופטיבה" שאצרה זיויה קיי בבית האמנים בתל אביב. בראיון ל"גלריה", שבו התייחסה למייסדי העיצוב המקומי, אמרה קיי על קאופמן כי הוא אחד מהמעצבים "שמנסחים לאורך תקופה ארוכה את האמירות המשמעותיות ביותר, שנהפכו למשפטי המפתח. גוף העבודות שלהם הוא הטקסט המיתולוגי של העיצוב המקומי. ביניהם לבין כל האחרים יש פער. הם חלק מהגדרת השיח של העיצוב המקומי, מעצבים שיש להם מה להגיד על התחום".

בתערוכה ההיא, לרוץ במעגלים, קאופמן המשיך את העיסוק במורפולוגיה שמלווה את עבודתו מראשית דרכו ומציג פיתוח של תערוכה באותו השם שהציג בסטודיו שלו ביפו שנתיים לפני כן. הוא הציג מאות אובייקטים מעגליים – עיגול, טבעת, מעגל – המתייחסים לחומריות, מבנה ומכניקה. תהליכי החיפוש והפיתוח של המבנים משקפים מצב ביניים בתהליך השגור של פיתוח מוצרים, בין השלב המופשט לשלב היישומי.

את דרכו המקצועית החל קאופמן בלימודי פיסול במכללה לאמנויות בבת-ים. לאחר מכן המשיך בלימודי עיצוב תעשייתי מטעם המכון ללימודי חוץ של הטכניון. כבר מתחילת דרכו הציג עבודות עיצוב ואמנות בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בכל העולם, זכה בפרסים רבים ובמלגות ורשם פטנטים כחלק מעבודתו. ב-1975 החל ללמד במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל ועד לאחרונה הוא שימש בה כמרצה בכיר. הכמיהה לאסתטיקה היא מוטיב חוזר בעבודותיו: הן מתאפיינות בחצייה חוזרת ונשנית של קו התפר הדק בין עיצוב ואמנות, ונדמות לא פעם כהרהור פילוסופי על תהליך העיצוב. כך, בראיון שהתפרסם ב"גלריה" לקראת פתיחת התערוכה, אמר קאופמן ש"כל הדיאלוג אם זה עיצוב או לא, לא מעניין אותי, ואני גם לא מנסה להוכיח מה זה עיצוב".

גם ביריד עיצוב טרי יציג קאופמן עבודות שיציעו נקודת מבט עדכנית על עולם העיצוב הישראלי העכשווי. איפה עובר אם כך הגבול בין העיצוב לאמנות ומדוע אנו נדרשים לאבחנות האלו? מה מקומו של עיצוב ביריד שהוקדש עד היום לאמנות בלבד? מה המשותף ומה המפריד בין הכוחות שמניעים את שדות העיצוב והאמנות? ומה ההשפעה של ירידים מסחריים בארץ ובעולם על הנעשה בעולמות תוכן אלו?

שאלות אלו ואחרות יעמדו במרכז הערב ה-16 בסדרת המפגשים "פורטפוליו בבית העיר", שיתקיים ביום הפתיחה של יריד האמנות צבע טרי, הכולל לראשונה גם את יריד "עיצוב טרי". במפגש ה-16 בסדרה ישתתפו המעצב יעקב קאופמן; נירית נלסון, אוצרת עצמאית ומנהלת אמנותית של תוכנית הרזידנסי JCVA; ורדית גרוס, מבקרת האמנות של "ידיעות אחרונות".

יום שלישי, 21 במאי, בשעה 20:30, בית העיר, רח' ביאליק 27, תל אביב.

מהרגע הראשון שבו פורסמה הידיעה על כניסתו של תחום העיצוב ליריד צבע טרי (שייפתח מחר), השאלה שכולם שואלים היא יצליח או לא? אנשים יקנו או לא? האם החיבור בין אמנות לעיצוב יעבוד?

ובמילים אחרות: האם אפשר לחבר בין גורמים מסחרים כמו קסטיאל (וגם שרית שני חי, אריק בן שמחון, דניאלה להבי, סוהו ומונקי ביזנס) לבין גלריות נחשבות לאמנות ולבין מעצבים אחרים שמציגים ביריד כמו חנן דה לנגה, טל גור, יעקב קאופמן, עמי דרך ודב גנשרוא, סטודיו מג'נטה של רונן בבלי, דויד אמר, עדי טוך, זמר פלד, אוהד זלוטניק או נעמה הופמן ודקלה בן ארי, שהצילום בראש הפוסט (של יעל אנגלהרט) מעניק הצצה לשיתוף הפפעולה המסקרן שלהן.

האמת, אין לי תשובה נחרצת, אבל אלו יהיו כמה מהשאלות שאעסוק בהן מחר במפגש נוסף בסדרה פורטפוליו לייב שיתקיים בבית העיר בשעה 20:30 בהשתתפות יעקב קאופמן, נירית נלסון וורדית גרוס.

השאלות האלו גם הופיעו בכתבה שלי שהתפרסמה הבוקר בגלריה על יריד עיצוב טרי – שכללה בעיקר ראיון עם יפעת גוריון, המנהלת האמנותית והאוצרת של שני הירידים, ועם עוזרות האוצרות, אמי שחר וסלומה פקיאל. שחר הקימה ב-2009 את גלריית דיזיינספייס, תחילה בחלל פיזי בדרום תל אביב, והציגה בה עיצוב אינטרדיסציפלינרי. אחר כך חברה לפקיאל ובשנתיים האחרונות הן יזמו בין השאר אירוע הקרנת סרטי וידיאו ארט בקולנוע עדן בלילה הלבן בתל אביב והציגו את צמד המעצבים מיכל צדרבאום ונועם דובר ביריד דיזיין מיאמי האחרון.

את רשימת המציגים המרשימה של יריד צבע טרי אפשר לזקוף גם לזכותן: מעבר על רשימת השמות, גם זו של המציגים בחממת המעצבים, מגלה שנעשתה פה עבודה יסודית ומעמיקה, ושמיטב המעצבים הפעילים בארץ מציגים השנה ביריד. זה כבר מעלה שאלה אחרת: בהנחה שהיריד יצליח, מה יקרה בשנה הבאה? מאיפה יגיעו מעצבים חדשים? בתגובה לשאלה הזו אמרה שחר ש"זה נסיון מעניין לבדוק במה הקהל מתענין, לבדוק את השוק המקומי. אנחנו מקוות שהפלטפורמה החדשה תגרום למעצבים להבין שיש איפה להציג ולמכור עבודות, שיש בשביל מה להתאמץ".

אם לחזור לשאלה הראשונה, גוריון מאמינה כמובן שהחיבור בין העיצוב לאמנות יוכיח את עצמו. לדבריה, "המציגים המסחריים היו צריכים להציג פרויקט חדש, לא לפתוח עוד סניף של החנות. אני אוהבת את הדיפוזיה בין שני העולמות, אני לא שותפה לרגשי הנחיתות של עולם העיצוב מול האמנות. בכל מקרה לא היה מי שאמר שהוא לא ישתתף בגלל יריד העיצוב. זה פיילוט של כולנו, כולם סקרנים לראות מה יהיה".

ואם לחזור גם לשאלה מי יקנה עיצוב ביריד, ענתה גוריון ש"לעומת יריד האמנות, אני מאמינה שדווקא ביריד העיצוב יהיה קל יותר למכור, כי אלו פריטים פרקטיים שאנשים רגילים לקנות. על אמנות אתה אולי יכול לוותר אבל אתה תמיד צריך כסא לשבת עליו ומנורה שתאיר מעל הראש. אנחנו לוקחות סיכון גדול, זו הרפתקה, אבל לא היינו עושות את זה אם לא היינו מאמינות שבסופו של דבר כולם ירוויחו מזה. היום יש אנשים ששואלים מתי צבע טרי הבא כי הם עברו לבית חדש והם רוצים לקנות יצירות אמנות לבית החדש. עכשיו הם שמעו שהשנה יהיה גם עיצוב, והם אומרים ׳יופי. נורא מסקרן אותי לראות מה יהיה שם׳.

"גיבשנו מקבץ מציגים מעניין שמספק נקודת מבט על עולם העיצוב בארץ כעת. זה לא המבט בהא הידיעה, יש הרבה אקלקטיות, אין רצף אוצרותי, זה יריד, אבל אנחנו מקפידים שהרמה לא תיפול ממה שאנחנו מציגים ביריד האמנות".

– – –

היריד נפתח כאמור מחר. אני מקווה שהמעצבים ימכרו את כל מה שהכינו כבר ביום הראשון, ואם אתם מחפשים מה לקנות, יש שם יופי של דברים (גם אם לא מאד זולים…). עד אז שוב תזכורת, מחר ב-20:30:

פורטפוליו News: לאור הצלחת יריד עיצוב טרי 1 בשנה שעברה, תחום העיצוב יקבל ביטוי גם השנה במסגרת יריד צבע טרי. היריד יתקיים השנה בתאריכים 8-4 בנובמבר ויכלול פרויקטים מגוונים ושיתופי פעולה עם מוסדות עיצוב מובילים.

עיצוב טרי יציע תמונת מצב עדכנית של עולם העיצוב העכשווי בישראל ויציג תצוגות ותערוכות מכירה בפורמטים מגוונים – פרויקטים נבחרים, כפי שיוצעו על ידי מעצבים ומותגי עיצוב, וייבחרו על ידי אוצרי היריד. מעצב, זוג או קבוצת מעצבים, גוף או מוסד מכל תחומי העיצוב, מוזמנים להגיש פרויקט לתצוגה.

לפרטים נוספים ולהגשת פרויקט, ניתן ללחוץ כאן ולהגיש הצעה עד ה-26/07/2014 בחצות.

ניהול אמנותי ואוצרות: יפעת גוריון
ייעוץ אוצרותי, עיצוב טרי: גלית גאון, אוצרת ראשית, מוזיאון העיצוב חולון; נירית נלסון, אוצרת עצמאית ומנהלת אמנותית של תוכנית הרזידנסי JCVA

פורטפוליו News: המגזין המקוון ערב-רב יקיים רב שיח תחת הכותרת ״אני לא אמן, אני מעצב / אני לא מעצב, אני אמן״, בהשתתפות טל גור – מעצב; מושון זר-אביב – מעצב, מרצה ואקטיביסט מדיה; דוד טרטקובר – אמן ומעצב, חתן פרס ישראל לעיצוב; ונירית נלסון – אוצרת ומנהלת אמנותית של ה-JCVA רזידנסי. רב השיח בהנחיית רונן אידלמן יתקיים ביום שישי ה-6/2 בשעה 13:30 בבית הנסן בירושלים.

במסורת הירידים האחרונים צבע טרי 8 יכלול תצוגות מתחום העיצוב ויציע תמונת מצב עדכנית של עולם העיצוב העכשווי בישראל. לאור נסיון העבר, נתמקד השנה בפרויקטים מתחום עיצוב המוצר בשלוש דרכים: תצוגות גלריות לעיצוב וגופי תרבות מתחום העיצוב יוצגו לצד תצוגות גלריות האמנות, פרויקטים של גופים מסחריים ומותגי עיצוב יוצגו בנפרד, ומתחם נפרד יוקדש כולו למעצבים עצמאיים.

תחת הכותרת עיצוב טרי יציג מתחם המעצבים העצמאיים תצוגות ותערוכות מכירה בחשיפה ראשונה, כפי שיוצעו על ידי מעצבים, וייבחרו על ידי הצוות האוצרותי של היריד. מתחם המעצבים אינו חממה ויתקיים בפורמט של השכרת שטחים במחירים נגישים לפרויקטים חדשים נבחרים.

​​מעצבת, מעצב, זוג או קבוצה מוזמנים להגיש פרויקט לתצוגה ולמסחר במתחם העיצוב ביריד. לקבלת פרטים נוספים ומחירי השכרת שטחים, ולהגשת פרויקט – אפשר ללחוץ כאן. מערכת הגשת הפרויקטים פתוחה עד ה-22.12.15 בשעה 22:00​.​

 יריד צבע טרי הוא אירוע התרבות השנתי הגדול והמשפיע בישראל. היריד פתוח לקהל הרחב במשך חמישה ימים ומקיים תצוגות מקדימות למוזמנים בלבד בשני הערבים הקודמים לפתיחה. כך מהווה צבע טרי נקודת מפגש איכותית בין אמנים ומעצבים לבין קהל של מעל ל-30,000 מבקרים מדי שנה, שוחרי אמנות ועיצוב, אספנים, אוצרים ואנשי מקצוע מהתחום, ומאפשר חשיפה רחבה לצד מכירת עבודות.

לצפיה בפרויקטים במסגרות עיצוב טרי הקודמות, ליחצו כאן
בכל שאלה אפשר לפנות במייל: tal@freshpaint.co.il

ניהול אמנותי ואוצרות: יפעת גוריון
ייעוץ אוצרותי: גלית גאון, אוצרת ראשית, מוזיאון העיצוב חולון; נירית נלסון, אוצרת עצמאית ומנהלת אמנותית של תוכנית הרזידנסי JCVA

התערוכה גוֹמְלֵיDATA צמחה סביב הממד ההיסטורי של בית הנסן וסביב הסיפור ״עד עולם״ של ש״י עגנון. בית הנסן, הידוע בכינוי ״בית המצורעים״, הוקם בשנת 1887 כבית חולים לטיפול במחלת הנסן, המחלה שכונתה צרעת. האמונה הרווחת שהצרעת מדבקת גרמה לכך שהבית ותושביו היו מבודדים, כך שמכורח הנסיבות בית החולים התקיים ברובו כמשק אוטרקי. שם התערוכה, גוֹמְלֵיDATA, הוא צירוף של שתי מילים: גוֹמְלֵי – מי שגומל את עצמו או אחרים מדבר מה, Data – חוק או מידע. סיפורו של בית הנסן מהווה דוגמה להגבלת גישה לידע ובעלות עליו, לשימוש בחומרי גלם אלטרנטיביים, לקיום ולחדשנות מתוך מצב של הסגר לכאורה.

בתערוכה מוצגות עבודות אמנות עכשוויות של אמנים ותיקים לצד אמנים צעירים, העוסקות במושג המשק האוטרקי ובפעולות העוסקות באוטונומיות של המרחב. הן מתבוננות במקום כיחידה אוטונומית אידיאלית ו/או קטסטרופלית, מושבה שתושביה מקיימים חיים רוחניים, אך למעשה מייצגים את מי שהוקעו מהחברה. היצירות מפזורות בחלליו השונים של בית הנסן, ביניהם חללים שלא נחשפו לקהל הרחב עד תערוכה זו. פעולת האצירה הקולקטיבית של 12 אוצרים מייצגת שיתוף פעולה ארוך טווח של קבוצת למידה זו המאגדת נקודות מבט אוצרותיות מגוונות, ומשמרת קולות אינדיווידואלים שנולדו מתוך קשר אישי של כל אחד מן האוצרים עם האמנים.

אמנים משתתפים: אביטל גבע, אבינועם שטרנהיים, אורלי הומל, אתי שוורץ, בן הגרי, דנה לוי, הילה בן ארי, הילה עמרם, ורד אהרונוביץ׳, טל רוזן אליעזר, מיטל כץ־מינרבו, קבוצת סלה־מנקה ואיתמר מנדס־פלור, סיפור ישראלי, עודד הירש, ענבל הופמן, עתר גבע, שחר יהלום, שרון בלבן, שרון גלזברג, תומר ספיר, תמיר צדוק, תמר לצמן.

אוצרים: אורנה נוי לניר, אילנית קונופני, בר גורן, ג׳ודית לנגלרט, דניאל גורודנציק, טלי קיים, יעקב ישראל, יצחק מזרחי, מעיין לוי, לילך עובדיה, רננה בנית, תמרה גרמובה.

נעילה 12.10

The post גוֹמְלֵיDATA בבית הנסן appeared first on מגזין פורטפוליו.

מהדורת העשור החגיגית של יריד האמנות והעיצוב צבע טרי תערך באביב 2018 בתל-אביב. ביתן עיצוב טרי ביריד יציע תמונת מצב עדכנית של עולם העיצוב העכשווי בישראל, ויכלול תצוגות של מעצבי מוצר עצמאים, סטודיות לעיצוב מוצר ולקרמיקה, גופים מסחריים ומותגי עיצוב, לצד פרויקטים של אקדמיות וגופי תרבות.

מעצבים עצמאים – ביחיד, זוג או קבוצה – מוזמנים להגיש פרויקטים של סדרות מוצרים חדשות ותערוכות מכירה בחשיפה ראשונה לתצוגה ולמסחר בביתן עיצוב טרי 2018. לפרויקטים שייבחרו ע״י הצוות האוצרותי של היריד יוצעו שטחי תצוגה להשכרה בביתן עיצוב טרי. צוות מוזיאון העיצוב חולון, בראשות מיה דבש, האוצרת הראשית בפועל, יבחר מקרב מציגי ביתן עיצוב טרי פרויקט אחד שיזכה לליווי מקצועי של צוות המוזיאון בתהליך העבודה במהלך השנה הקרובה, במטרה לטפח עם מציגי הפרויקט הנבחר קשר לעתיד.

• אנו מעודדות הגשת פרויקטים חדשים שטרם נחשפו.
• נשמח לקבל הצעות של מוצרים במהדורה מיוחדת ליריד.
• אפשר ואף רצוי להציע פרויקט שהוא שיתוף פעולה בין מעצבים שאינם עובדים יחדיו בשגרה, החוברים במיוחד לצורך שכירת שטח משותף לתצוגה משותפת ביריד.
• אפשר להגיש הצעה לחלל משותף למעצבים, גם אם אינם משתפים פעולה במוצגיהם, כל עוד התצוגה ותפיסת החלל משותפות.
• שטח תצוגה אחד אינו ניתן לחלוקה למספר מציגים נפרדים!
• מועד אחרון להגשת הצעות: 16.1

לקבלת פרטים נוספים ומחירי השכרת שטחים, ולהגשת פרויקט – לחצו כאן.

The post קול קורא: עיצוב טרי 2018 appeared first on מגזין פורטפוליו.

הכנסת רוכשת בימים אלו 24 עבודות מ-23 אמנים ישראלים, בהיקף כספי של 300 אלף שקל. מעל 950 אמנים נענו לקול קורא שפרסמה הכנסת בחודש מאי, לרכישת יצירות אמנות לאוסף הכנסת.

האמנים שעבודותיהם נרכשו הם: שי יחזקאלי, שי זילברמן, שי עיד אלוני, רעיה ברוקנטל, רותם מנור, שגיא אזולאי, מחמוד קייס, ימימה ארגז, יונתן צופי, צבי טולקובסקי, נטליה זורבובה, מרים כבסה, אסנת יהלי־סברגילי, אלהם רוקני, אלון קדם, רון עמיר, אלעד לרום, דוד עדיקא, אברהם אילת, גליה גור זאב, יואב וינפלד, הדס חסיד, טל ירושלמי

את העבודות בחרה ועדה ציבורית שכללה את נעם גל, אוצר לצילום במוזיאון ישראל ומרצה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית, נירית נלסון, אוצרת ומרצה בבצלאל, וסאלי הפטל נוה, אוצרת עצמאית. את הוועדה ריכזה ראש תחום בכיר אמנות בכנסת, שרון סופר.

העבודות שנבחרו מגוונות בנושאיהן ובאמצעי המבע של יוצריהן. יש בהן עבודות שמן על בד, צילום, רישומי עיפרון ופחם, הדפסים, עבודות קולאז' ועוד. בין האמנים יש ותיקים וצעירים. עבודות אלו מצטרפות ליצירות אמנות ישראלית עכשוויות ואוסף יצירות קרמיקה, שרכשה הכנסת בשנים האחרונות ומוצבות בין כתלי המשכן, באגף הוועדות ובאזורי המשרדים של הכנסת.

מנכ״ל הכנסת אלברט סחרוביץ אמר, כי האמנות במשכן הפכה בשנים האחרונות לנדבך משמעותי בנראות הכנסת והיא מרחיבה את הלב לבאי המקום הקבועים והמבקרים המזדמנים.

The post הכנסת רוכשת 24 יצירות של אמנים ישראלים appeared first on מגזין פורטפוליו.

Secrets M-1 2010, אריק בן שמחון ובן פרנקפורטר. צילום: אורי אקרמן

במסגרת הסדרה "עיצוב כנקודת מפגש" ולרגל פתיחת התערוכה "הישן החדש" יתקיים במוזיאון העיצוב חולון שיח ב-25.5.11 משעה 17:30.

בשיח יספרו המעצבים התעשייתים חנן דה לנגה ואריק בן שמחון על עבודותיהם ובהמשך יתקיים שיח עם האוצרים פולקר אלבוס(אוצר התערוכה), גלית גאון ונירית נלסון.

חנן דה לנגה, כיהן כראש המחלקה (1993-1996) לעיצוב תעשייתי באקדמיה לאומנות ועיצוב "בצלאל" ומשמש בה כיום כפרופסור מן המניין. במקביל מנהל חנן את "סטודיו דה לנגה" לעיצוב ואדריכלות הפועל משנת 1986. בין הפרויקטים של הסטודיו נמנים: גן המדע במכון וייצמן, מרכז מבקרים חברת חשמל, תערוכות מדע במוזיאון המדע בירושלים, עיצוב תערוכות במוזיאון ישראל, מוזיאון יד ושם, מוזיאון תל אביב ועוד. סטודיו דה לנגה זכה בכמה תחרויות ואת חלקן הביא לידי ביצוע ופתיחה לקהל. עבודותיו של חנן דה לנגה מוצגות בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות במוזיאונים וגלריות בארץ בחו"ל.

אריק בן שמחון, החל את הקריירה שלו בגיל 24, כאשר עבודותיו הראשונות היו חלק מפרויקטים מסחריים במלונות, מועדונים, מסעדות ועוד. לאחר שקולקציית הרהיטים שלו קצרה תשבחות רבות בתערוכת העיצוב במילאנו, הוא הוזמן להגיש מועמדות להציג ב-SUPERSTUDIO בשנת 2009, אליה הוזמנו להגיש מועמדות כ-2000 מעצבים מובילים מרחבי העולם. מבין ה-2000 מועמדים נבחרו רק כ-12 מעצבים וביניהם ייצוג ישראלי יחיד. אריק בן שמחון נבחר להציג לצד מעצבי-על ביניהם טום דיקסון, Moooi, מרסל וונדרס ועוד.

פולקר אלבוס, אוצר התערוכה, חי ועובד בפרנקפורט ובקרלסרואה. בין השנים 1968-1976 למד אדריכלות באוניברסיטת RWTH באכן ואז החל לעבוד בתור אדריכל עצמאי. בשנת 1984 החל לעסוק בעיצוב רהיטים ובעיצוב פנים. עד מהרה הפך לאחד מקברניטיו החשובים ביותר של העיצוב הגרמני החדש, ולדוברו האינטלקטואלי. אלבוס אצר תערוכות רבות ומאז 1984 הוא עובד בתור פובליציסט וכמו כן, כתב ופרסם ספרים רבים. מאז שנת 1994 משמש אלבוס מרצה לעיצוב מוצר באוניברסיטה לעיצוב בקרלסרואה. בשנת 2001 המנורה שעיצב, Downlight, זכתה בפרס העיצוב הבינלאומי באדן וירטמברג.

נירית נלסון, המנהלת האמנותית של תוכנית הרזידנסי- המרכז לאמנות חזותית, ירושלים (JCVA) מ- 2002. מאתרת ומזמינה אמנים ואוצרים בינלאומיים לביקורים הכוללים מפגשים, הרצאות, יצירה ותערוכות בישראל במסגרת הפרוייקט. נירית היא היועצת לענייני אמנות של הקרן לירושלים מ- 1998. היא מרצה בנושאי אוצרות בארגונים ומוסדות רבים לאמנות ולעיצוב. ביניהם מוזיאון ישראל, אקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה סם שפיגל,ובית הספר הגבוה לעיצוב שנקר, מארגנת ומרצה בכנסים, סימפוזיונים ואירועי אמנות ועיצוב. משנת 1995 היא אוצרת עצמאית לאמנות ולעיצוב ומתמחה באמנות עכשווית- ישראלית ובינלאומית ובעיצוב עכשווי. היא כיהנה כשופטת בתחרויות ובוועדות פרסים ועבדה, אצרה ולימדה במשך תשע שנים במוזיאון ישראל לאמנות.

מוזיאון העיצוב חולון

רחוב פנחס אילון 8, חולון, מתחם המדיטק

מחיר כרטיס- 45 ₪, למנויי ספריית החומרים – 38 ₪

מספר המקומות מוגבל ויש לרכוש כרטיסים מראש בקופות המוזיאון או בטלפון: 073-2151500.

התשלום כולל השתתפות בערב ההרצאות וכניסה לתערוכת "הישן החדש" שתפתח בשעה 20:00 בערב.

The post עיצוב כנקודת מפגש: הישן החדש appeared first on מגזין פורטפוליו.

דגנית שטרן שוקן. צילום: אורי גרשוני

התערוכה "אני אחר", תכשיט ישראלי 6, תוצג במוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב בתאריכים 10.6-20.11.2012. אוצרת: נירית נלסון

התערוכה השישית המוקדשת לצורפות ישראלית מתייחסת בתפישתה ל"אני האחר" (או "אלטר אגו"). הקונספט (ושם התערוכה) מהווה נקודת מוצא ומתקיים בכל אחד מהפריטים המוצגים. הוא נולד בתהליך דיאלוגי עם היוצרים, במהלכו התקיימו דיונים רבים אודות השימוש בו בנושאים הקשורים לתחומי התרבות, הפסיכולוגיה, הביולוגיה, הפילוסופיה והכלכלה, שהביא את המשתתפים בתערוכה להתמודד עם הנושא באופנים שונים, מתוך היחשפות להיבטיו השונים בתרבות ומתוך מבט רציני פנימה ונכונות לבחון את השאלה כיצד ניתן לבטא ולחשוף משהו מה"עצמי" באובייקט.

יעקב קאופמן. צילום: אורי גרשוני

35 היוצרים בתערוכה יצאו למסע שהניב ביטויים שונים: צורפים וירטואוזים העובדים בדיוק מרבי בחרו להשתחרר ולתת מקום להבעה; יוצרים שפנו לחומרים אורגניים; אחרים שפנו ליצירה פיגורטיבית הנותנת צורה אנושית לביטוי ה"אני האחר" ולעומתם אמנים שבחרו במופשט להדהד רגעים ביוגרפים; היו שהעדיפו ריבוי כדי לא למקד את רעיון "האני האחר" בפריט בודד ואילו אחרים רצו בפישוט וזיכוך. בנוסף, מסתבר שרוב הצורפים הישראלים אינם עונדים את התכשיטים שיצרו, וחלקם לא עונדים תכשיטים כלל. הפעם הם יצרו במיוחד לתערוכה תכשיטים לעצמם, שאיתם הם אף מצולמים בקטלוג התערוכה (צולמו על ידי אורי גרשוני).

אסתר קנובל בחרה "לעשות פרצופים" מול המראה ולעצב את פניה כחלק מדמות ילדית עדינה ומהורהרת– מעין מדליה מצופה שכבת אמייל צבעוני, אנושית, המחליפה את המדליות הייצוגיות בעלות המראה הנוקשה המוענקות למצטיינים ונושאות הפעם את דמותו של הלא-יוצלח; ורד קמינסקי מציגה תליונים המתארים דמויות בעלות תסרוקות המושפעות מעיצוב של מדליונים הלניסטיים. הדמויות, הנראות מצד העורף, מסמנות את המבט כלפי פנים ואינן מתעמתות עם ה"אחר" שלמולן; ביאנקה אשל גרשוני שבניגוד לרוב משתתפי התערוכה, יוצרת את תכשיטיה בראש ובראשונה לעצמה, יצרה סיכות המבטאות, בשימוש בחומרים "גבוהים" ו"נמוכים", את המילה "פנים" בשני אופני הניקוד שלה ובשתי משמעויותיה: הפְנים המובע כלפי חוץ באמצעות הפָנים המישירים אלינו מבט; גד צ'רני שרטט דמויות פשוטות עשויות מתכת, בעלות חיבורים גמישים מסיליקון המקנים לדמויות גמישות על-טבעית כמעט ומאפשרים לה קשת של תנוחות מפתיעות; גרגורי לרין יצר סיכות ושרשרת שבהן מופיע דימוי המתבסס על דיוקנו של משה שרת (כולן עשויות משטרות כסף של 20). בפריטים אלו ניתן לזהות מעין יצירי כלאיים של דמות ממלכתית זו ושל דמויות דמיוניות; יעקב קאופמן יצר תותבים לאף ממשטחים ומחוטים עשויי מתכת, המקנים ללובש אותם צדודית אחרת (ההופך את האף היהודי לסמל יופי), עבודה ספק רצינית ספק הומוריסטית הנטועה בצילום משפחתי מרשמי ילדות מפולין; היצירה "סופרדיש" היא טוויסט היתולי, השואב מדמויות קומיקס, של המותג רדיש של זוג המעצבים נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן. הביטוי המובהק ביותר של אלטר-אגו מצוי בקומיקס שבו גיבורי העל (ולא רק הם) הם גם אנשים רגילים הם יצרו מסֵכַת עיניים, שהופכת אותם באחת לבעלי מראה פנטסטי של גיבורי-על; דגנית שטרן שוקן פירקה תכשיט מן העבר, ששימש לענידה על הצוואר ועל אזור הכתפיים, כמהלך אנליטי וסמלי של פירוק האגו המאפשר התבוננות אחרת על ה"עצמי"; דורון רבינא שיבץ על פני חולצה, במקומות שונים, שני דימויים: ציפורן של עט נובע וכתם של דיו שנראה כי נשפך בעקבות תקלה. באופן זה הוא יצר עבודה פואטית המשקפת את מורכבותו של המושג "אלטר אגו".אלו רק חלק מהמציגים בתערוכה.

עידן פרידמן ונעמה שטיינבוק (סטודיו רדיש). צילום: אורי גרשוני

רשימת משתתפים המלאה: מירב אוסטר רוט, מיכל אורן, ביאנקה אשל גרשוני, אלה באואר, ורד בבאי, יעקב בלוך, שירלי בר-אמוץ, נעמה ברגמן, טל גור, לנה דובינסקי, נירית דקל, אדה ורדימון גודנסון, נגה חדד, דנה חכים, עתי חן, דורון טאובנפלד, מיכה יחיאלי, שחר כהן, תהילה לוי הינדמן, הדס לוין, גרגורי לרין, ליאוני פילפוט, עינת פרימו, גד צ'רני, יעקב קאופמן, אילן קורן, ורד קמינסקי, אסתר קנובל, דורון רבינא, Reddish (נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן), גליה רוזנפלד, קובי רוט, יפיה רוסק, סיוון שושן, דגנית שטרן שוקן.

The post אני אחר: תכשיט ישראלי 6 appeared first on מגזין פורטפוליו.

המפגש ה-16 בסדרה יתקיים ב-21/5, יום הפתיחה של יריד האמנות צבע טרי, הכולל לראשונה גם את יריד עיצוב טרי, ויתארחו בו המעצב יעקב קאופמן (!); נירית נלסון, אוצרת עצמאית ומנהלת אמנותית של תוכנית הרזידנסי JCVA; ורדית גרוס, מבקרת האמנות של "ידיעות אחרונות".

ומה הפעם?

בשנת 2011, כשנחנך האגף החדש של מוזיאון תל אביב, אחת מהתערוכות שנפתחו במוזיאון הייתה תערוכת יחיד של יעקב קאופמן. הבחירה בקאופמן לחנוך את הבניין החדש ואת גלריות העיצוב שלו חיזקה את מעמדו כאחד מבכירי המעצבים בארץ. באותה שנה השתתף קאופמן בתערוכה "פריסקופטיבה" שאצרה זיויה קיי בבית האמנים בתל אביב. בראיון ל"גלריה", שבו התייחסה למייסדי העיצוב המקומי, אמרה קיי על קאופמן כי הוא אחד מהמעצבים "שמנסחים לאורך תקופה ארוכה את האמירות המשמעותיות ביותר, שנהפכו למשפטי המפתח. גוף העבודות שלהם הוא הטקסט המיתולוגי של העיצוב המקומי. ביניהם לבין כל האחרים יש פער. הם חלק מהגדרת השיח של העיצוב המקומי, מעצבים שיש להם מה להגיד על התחום".

בתערוכה ההיא, לרוץ במעגלים, קאופמן המשיך את העיסוק במורפולוגיה שמלווה את עבודתו מראשית דרכו ומציג פיתוח של תערוכה באותו השם שהציג בסטודיו שלו ביפו שנתיים לפני כן. הוא הציג מאות אובייקטים מעגליים – עיגול, טבעת, מעגל – המתייחסים לחומריות, מבנה ומכניקה. תהליכי החיפוש והפיתוח של המבנים משקפים מצב ביניים בתהליך השגור של פיתוח מוצרים, בין השלב המופשט לשלב היישומי.

את דרכו המקצועית החל קאופמן בלימודי פיסול במכללה לאמנויות בבת-ים. לאחר מכן המשיך בלימודי עיצוב תעשייתי מטעם המכון ללימודי חוץ של הטכניון. כבר מתחילת דרכו הציג עבודות עיצוב ואמנות בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בכל העולם, זכה בפרסים רבים ובמלגות ורשם פטנטים כחלק מעבודתו. ב-1975 החל ללמד במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל ועד לאחרונה הוא שימש בה כמרצה בכיר. הכמיהה לאסתטיקה היא מוטיב חוזר בעבודותיו: הן מתאפיינות בחצייה חוזרת ונשנית של קו התפר הדק בין עיצוב ואמנות, ונדמות לא פעם כהרהור פילוסופי על תהליך העיצוב. כך, בראיון שהתפרסם ב"גלריה" לקראת פתיחת התערוכה, אמר קאופמן ש"כל הדיאלוג אם זה עיצוב או לא, לא מעניין אותי, ואני גם לא מנסה להוכיח מה זה עיצוב".

גם ביריד עיצוב טרי יציג קאופמן עבודות שיציעו נקודת מבט עדכנית על עולם העיצוב הישראלי העכשווי. איפה עובר אם כך הגבול בין העיצוב לאמנות ומדוע אנו נדרשים לאבחנות האלו? מה מקומו של עיצוב ביריד שהוקדש עד היום לאמנות בלבד? מה המשותף ומה המפריד בין הכוחות שמניעים את שדות העיצוב והאמנות? ומה ההשפעה של ירידים מסחריים בארץ ובעולם על הנעשה בעולמות תוכן אלו?

שאלות אלו ואחרות יעמדו במרכז הערב ה-16 בסדרת המפגשים "פורטפוליו בבית העיר", שיתקיים ביום הפתיחה של יריד האמנות צבע טרי, הכולל לראשונה גם את יריד "עיצוב טרי". במפגש ה-16 בסדרה ישתתפו המעצב יעקב קאופמן; נירית נלסון, אוצרת עצמאית ומנהלת אמנותית של תוכנית הרזידנסי JCVA; ורדית גרוס, מבקרת האמנות של "ידיעות אחרונות".

יום שלישי, 21 במאי, בשעה 20:30, בית העיר, רח' ביאליק 27, תל אביב.

The post פורטפוליו לייב 16: צבע טרי appeared first on מגזין פורטפוליו.

מהרגע הראשון שבו פורסמה הידיעה על כניסתו של תחום העיצוב ליריד צבע טרי (שייפתח מחר), השאלה שכולם שואלים היא יצליח או לא? אנשים יקנו או לא? האם החיבור בין אמנות לעיצוב יעבוד?

ובמילים אחרות: האם אפשר לחבר בין גורמים מסחרים כמו קסטיאל (וגם שרית שני חי, אריק בן שמחון, דניאלה להבי, סוהו ומונקי ביזנס) לבין גלריות נחשבות לאמנות ולבין מעצבים אחרים שמציגים ביריד כמו חנן דה לנגה, טל גור, יעקב קאופמן, עמי דרך ודב גנשרוא, סטודיו מג'נטה של רונן בבלי, דויד אמר, עדי טוך, זמר פלד, אוהד זלוטניק או נעמה הופמן ודקלה בן ארי, שהצילום בראש הפוסט (של יעל אנגלהרט) מעניק הצצה לשיתוף הפפעולה המסקרן שלהן.

האמת, אין לי תשובה נחרצת, אבל אלו יהיו כמה מהשאלות שאעסוק בהן מחר במפגש נוסף בסדרה פורטפוליו לייב שיתקיים בבית העיר בשעה 20:30 בהשתתפות יעקב קאופמן, נירית נלסון וורדית גרוס.

יעקב קאופמן, 2013, Crowd

השאלות האלו גם הופיעו בכתבה שלי שהתפרסמה הבוקר בגלריה על יריד עיצוב טרי – שכללה בעיקר ראיון עם יפעת גוריון, המנהלת האמנותית והאוצרת של שני הירידים, ועם עוזרות האוצרות, אמי שחר וסלומה פקיאל. שחר הקימה ב-2009 את גלריית דיזיינספייס, תחילה בחלל פיזי בדרום תל אביב, והציגה בה עיצוב אינטרדיסציפלינרי. אחר כך חברה לפקיאל ובשנתיים האחרונות הן יזמו בין השאר אירוע הקרנת סרטי וידיאו ארט בקולנוע עדן בלילה הלבן בתל אביב והציגו את צמד המעצבים מיכל צדרבאום ונועם דובר ביריד דיזיין מיאמי האחרון.

קולקציית HYBRIDE של חברת SELETTI לרשת SOHO

את רשימת המציגים המרשימה של יריד צבע טרי אפשר לזקוף גם לזכותן: מעבר על רשימת השמות, גם זו של המציגים בחממת המעצבים, מגלה שנעשתה פה עבודה יסודית ומעמיקה, ושמיטב המעצבים הפעילים בארץ מציגים השנה ביריד. זה כבר מעלה שאלה אחרת: בהנחה שהיריד יצליח, מה יקרה בשנה הבאה? מאיפה יגיעו מעצבים חדשים? בתגובה לשאלה הזו אמרה שחר ש"זה נסיון מעניין לבדוק במה הקהל מתענין, לבדוק את השוק המקומי. אנחנו מקוות שהפלטפורמה החדשה תגרום למעצבים להבין שיש איפה להציג ולמכור עבודות, שיש בשביל מה להתאמץ".

אם לחזור לשאלה הראשונה, גוריון מאמינה כמובן שהחיבור בין העיצוב לאמנות יוכיח את עצמו. לדבריה, "המציגים המסחריים היו צריכים להציג פרויקט חדש, לא לפתוח עוד סניף של החנות. אני אוהבת את הדיפוזיה בין שני העולמות, אני לא שותפה לרגשי הנחיתות של עולם העיצוב מול האמנות. בכל מקרה לא היה מי שאמר שהוא לא ישתתף בגלל יריד העיצוב. זה פיילוט של כולנו, כולם סקרנים לראות מה יהיה".

ואם לחזור גם לשאלה מי יקנה עיצוב ביריד, ענתה גוריון ש"לעומת יריד האמנות, אני מאמינה שדווקא ביריד העיצוב יהיה קל יותר למכור, כי אלו פריטים פרקטיים שאנשים רגילים לקנות. על אמנות אתה אולי יכול לוותר אבל אתה תמיד צריך כסא לשבת עליו ומנורה שתאיר מעל הראש. אנחנו לוקחות סיכון גדול, זו הרפתקה, אבל לא היינו עושות את זה אם לא היינו מאמינות שבסופו של דבר כולם ירוויחו מזה. היום יש אנשים ששואלים מתי צבע טרי הבא כי הם עברו לבית חדש והם רוצים לקנות יצירות אמנות לבית החדש. עכשיו הם שמעו שהשנה יהיה גם עיצוב, והם אומרים ׳יופי. נורא מסקרן אותי לראות מה יהיה שם׳.

"גיבשנו מקבץ מציגים מעניין שמספק נקודת מבט על עולם העיצוב בארץ כעת. זה לא המבט בהא הידיעה, יש הרבה אקלקטיות, אין רצף אוצרותי, זה יריד, אבל אנחנו מקפידים שהרמה לא תיפול ממה שאנחנו מציגים ביריד האמנות".

– – –

היריד נפתח כאמור מחר. אני מקווה שהמעצבים ימכרו את כל מה שהכינו כבר ביום הראשון, ואם אתם מחפשים מה לקנות, יש שם יופי של דברים (גם אם לא מאד זולים…). עד אז שוב תזכורת, מחר ב-20:30:

The post עיצוב טרי appeared first on מגזין פורטפוליו.

פורטפוליו News: לאור הצלחת יריד עיצוב טרי 1 בשנה שעברה, תחום העיצוב יקבל ביטוי גם השנה במסגרת יריד צבע טרי. היריד יתקיים השנה בתאריכים 8-4 בנובמבר ויכלול פרויקטים מגוונים ושיתופי פעולה עם מוסדות עיצוב מובילים.

עיצוב טרי יציע תמונת מצב עדכנית של עולם העיצוב העכשווי בישראל ויציג תצוגות ותערוכות מכירה בפורמטים מגוונים – פרויקטים נבחרים, כפי שיוצעו על ידי מעצבים ומותגי עיצוב, וייבחרו על ידי אוצרי היריד. מעצב, זוג או קבוצת מעצבים, גוף או מוסד מכל תחומי העיצוב, מוזמנים להגיש פרויקט לתצוגה.

לפרטים נוספים ולהגשת פרויקט, ניתן ללחוץ כאן ולהגיש הצעה עד ה-26/07/2014 בחצות.

ניהול אמנותי ואוצרות: יפעת גוריון
ייעוץ אוצרותי, עיצוב טרי: גלית גאון, אוצרת ראשית, מוזיאון העיצוב חולון; נירית נלסון, אוצרת עצמאית ומנהלת אמנותית של תוכנית הרזידנסי JCVA

The post קול קורא להשתתפות ביריד עיצוב טרי 2 appeared first on מגזין פורטפוליו.

פורטפוליו News: המגזין המקוון ערב-רב יקיים רב שיח תחת הכותרת ״אני לא אמן, אני מעצב / אני לא מעצב, אני אמן״, בהשתתפות טל גור – מעצב; מושון זר-אביב – מעצב, מרצה ואקטיביסט מדיה; דוד טרטקובר – אמן ומעצב, חתן פרס ישראל לעיצוב; ונירית נלסון – אוצרת ומנהלת אמנותית של ה-JCVA רזידנסי. רב השיח בהנחיית רונן אידלמן יתקיים ביום שישי ה-6/2 בשעה 13:30 בבית הנסן בירושלים.

מושון זר-אביב, Turing Normalizing Machine

The post אני לא אמן, אני מעצב / אני לא מעצב, אני אמן appeared first on מגזין פורטפוליו.

סטודיו קאהן

במסורת הירידים האחרונים צבע טרי 8 יכלול תצוגות מתחום העיצוב ויציע תמונת מצב עדכנית של עולם העיצוב העכשווי בישראל. לאור נסיון העבר, נתמקד השנה בפרויקטים מתחום עיצוב המוצר בשלוש דרכים: תצוגות גלריות לעיצוב וגופי תרבות מתחום העיצוב יוצגו לצד תצוגות גלריות האמנות, פרויקטים של גופים מסחריים ומותגי עיצוב יוצגו בנפרד, ומתחם נפרד יוקדש כולו למעצבים עצמאיים.

תחת הכותרת עיצוב טרי יציג מתחם המעצבים העצמאיים תצוגות ותערוכות מכירה בחשיפה ראשונה, כפי שיוצעו על ידי מעצבים, וייבחרו על ידי הצוות האוצרותי של היריד. מתחם המעצבים אינו חממה ויתקיים בפורמט של השכרת שטחים במחירים נגישים לפרויקטים חדשים נבחרים.

בן ברוידא

​​מעצבת, מעצב, זוג או קבוצה מוזמנים להגיש פרויקט לתצוגה ולמסחר במתחם העיצוב ביריד. לקבלת פרטים נוספים ומחירי השכרת שטחים, ולהגשת פרויקט – אפשר ללחוץ כאן. מערכת הגשת הפרויקטים פתוחה עד ה-22.12.15 בשעה 22:00​.​

 יריד צבע טרי הוא אירוע התרבות השנתי הגדול והמשפיע בישראל. היריד פתוח לקהל הרחב במשך חמישה ימים ומקיים תצוגות מקדימות למוזמנים בלבד בשני הערבים הקודמים לפתיחה. כך מהווה צבע טרי נקודת מפגש איכותית בין אמנים ומעצבים לבין קהל של מעל ל-30,000 מבקרים מדי שנה, שוחרי אמנות ועיצוב, אספנים, אוצרים ואנשי מקצוע מהתחום, ומאפשר חשיפה רחבה לצד מכירת עבודות.

לצפיה בפרויקטים במסגרות עיצוב טרי הקודמות, ליחצו כאן
בכל שאלה אפשר לפנות במייל: tal@freshpaint.co.il

ניהול אמנותי ואוצרות: יפעת גוריון
ייעוץ אוצרותי: גלית גאון, אוצרת ראשית, מוזיאון העיצוב חולון; נירית נלסון, אוצרת עצמאית ומנהלת אמנותית של תוכנית הרזידנסי JCVA

נטע טסלר

The post עיצוב טרי 2016: קול קורא appeared first on מגזין פורטפוליו.

התערוכה גוֹמְלֵיDATA צמחה סביב הממד ההיסטורי של בית הנסן וסביב הסיפור ״עד עולם״ של ש״י עגנון. בית הנסן, הידוע בכינוי ״בית המצורעים״, הוקם בשנת 1887 כבית חולים לטיפול במחלת הנסן, המחלה שכונתה צרעת. האמונה הרווחת שהצרעת מדבקת גרמה לכך שהבית ותושביו היו מבודדים, כך שמכורח הנסיבות בית החולים התקיים ברובו כמשק אוטרקי. שם התערוכה, גוֹמְלֵיDATA, הוא צירוף של שתי מילים: גוֹמְלֵי – מי שגומל את עצמו או אחרים מדבר מה, Data – חוק או מידע. סיפורו של בית הנסן מהווה דוגמה להגבלת גישה לידע ובעלות עליו, לשימוש בחומרי גלם אלטרנטיביים, לקיום ולחדשנות מתוך מצב של הסגר לכאורה.

בן הגרי

הילה עמרם (צילום: מ״ל)

בתערוכה מוצגות עבודות אמנות עכשוויות של אמנים ותיקים לצד אמנים צעירים, העוסקות במושג המשק האוטרקי ובפעולות העוסקות באוטונומיות של המרחב. הן מתבוננות במקום כיחידה אוטונומית אידיאלית ו/או קטסטרופלית, מושבה שתושביה מקיימים חיים רוחניים, אך למעשה מייצגים את מי שהוקעו מהחברה. היצירות מפזורות בחלליו השונים של בית הנסן, ביניהם חללים שלא נחשפו לקהל הרחב עד תערוכה זו. פעולת האצירה הקולקטיבית של 12 אוצרים מייצגת שיתוף פעולה ארוך טווח של קבוצת למידה זו המאגדת נקודות מבט אוצרותיות מגוונות, ומשמרת קולות אינדיווידואלים שנולדו מתוך קשר אישי של כל אחד מן האוצרים עם האמנים.

אמנים משתתפים: אביטל גבע, אבינועם שטרנהיים, אורלי הומל, אתי שוורץ, בן הגרי, דנה לוי, הילה בן ארי, הילה עמרם, ורד אהרונוביץ׳, טל רוזן אליעזר, מיטל כץ־מינרבו, קבוצת סלה־מנקה ואיתמר מנדס־פלור, סיפור ישראלי, עודד הירש, ענבל הופמן, עתר גבע, שחר יהלום, שרון בלבן, שרון גלזברג, תומר ספיר, תמיר צדוק, תמר לצמן.

אוצרים: אורנה נוי לניר, אילנית קונופני, בר גורן, ג׳ודית לנגלרט, דניאל גורודנציק, טלי קיים, יעקב ישראל, יצחק מזרחי, מעיין לוי, לילך עובדיה, רננה בנית, תמרה גרמובה.

נעילה 12.10

תומר ספיר, באדיבות האמן וגלריה שלוש

The post גוֹמְלֵיDATA בבית הנסן appeared first on מגזין פורטפוליו.

מהדורת העשור החגיגית של יריד האמנות והעיצוב צבע טרי תערך באביב 2018 בתל-אביב. ביתן עיצוב טרי ביריד יציע תמונת מצב עדכנית של עולם העיצוב העכשווי בישראל, ויכלול תצוגות של מעצבי מוצר עצמאים, סטודיות לעיצוב מוצר ולקרמיקה, גופים מסחריים ומותגי עיצוב, לצד פרויקטים של אקדמיות וגופי תרבות.

מעצבים עצמאים – ביחיד, זוג או קבוצה – מוזמנים להגיש פרויקטים של סדרות מוצרים חדשות ותערוכות מכירה בחשיפה ראשונה לתצוגה ולמסחר בביתן עיצוב טרי 2018. לפרויקטים שייבחרו ע״י הצוות האוצרותי של היריד יוצעו שטחי תצוגה להשכרה בביתן עיצוב טרי. צוות מוזיאון העיצוב חולון, בראשות מיה דבש, האוצרת הראשית בפועל, יבחר מקרב מציגי ביתן עיצוב טרי פרויקט אחד שיזכה לליווי מקצועי של צוות המוזיאון בתהליך העבודה במהלך השנה הקרובה, במטרה לטפח עם מציגי הפרויקט הנבחר קשר לעתיד.

עיצוב טרי. צילום: נגה שדמי ואן דה ריפ

• אנו מעודדות הגשת פרויקטים חדשים שטרם נחשפו.
• נשמח לקבל הצעות של מוצרים במהדורה מיוחדת ליריד.
• אפשר ואף רצוי להציע פרויקט שהוא שיתוף פעולה בין מעצבים שאינם עובדים יחדיו בשגרה, החוברים במיוחד לצורך שכירת שטח משותף לתצוגה משותפת ביריד.
• אפשר להגיש הצעה לחלל משותף למעצבים, גם אם אינם משתפים פעולה במוצגיהם, כל עוד התצוגה ותפיסת החלל משותפות.
• שטח תצוגה אחד אינו ניתן לחלוקה למספר מציגים נפרדים!
• מועד אחרון להגשת הצעות: 16.1

לקבלת פרטים נוספים ומחירי השכרת שטחים, ולהגשת פרויקט – לחצו כאן.

The post קול קורא: עיצוב טרי 2018 appeared first on מגזין פורטפוליו.

מחמוד קייס (צילומים מ״ל)

הכנסת רוכשת בימים אלו 24 עבודות מ-23 אמנים ישראלים, בהיקף כספי של 300 אלף שקל. מעל 950 אמנים נענו לקול קורא שפרסמה הכנסת בחודש מאי, לרכישת יצירות אמנות לאוסף הכנסת.

האמנים שעבודותיהם נרכשו הם: שי יחזקאלי, שי זילברמן, שי עיד אלוני, רעיה ברוקנטל, רותם מנור, שגיא אזולאי, מחמוד קייס, ימימה ארגז, יונתן צופי, צבי טולקובסקי, נטליה זורבובה, מרים כבסה, אסנת יהלי־סברגילי, אלהם רוקני, אלון קדם, רון עמיר, אלעד לרום, דוד עדיקא, אברהם אילת, גליה גור זאב, יואב וינפלד, הדס חסיד, טל ירושלמי

את העבודות בחרה ועדה ציבורית שכללה את נעם גל, אוצר לצילום במוזיאון ישראל ומרצה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית, נירית נלסון, אוצרת ומרצה בבצלאל, וסאלי הפטל נוה, אוצרת עצמאית. את הוועדה ריכזה ראש תחום בכיר אמנות בכנסת, שרון סופר.

אלהם רוקני

העבודות שנבחרו מגוונות בנושאיהן ובאמצעי המבע של יוצריהן. יש בהן עבודות שמן על בד, צילום, רישומי עיפרון ופחם, הדפסים, עבודות קולאז' ועוד. בין האמנים יש ותיקים וצעירים. עבודות אלו מצטרפות ליצירות אמנות ישראלית עכשוויות ואוסף יצירות קרמיקה, שרכשה הכנסת בשנים האחרונות ומוצבות בין כתלי המשכן, באגף הוועדות ובאזורי המשרדים של הכנסת.

מנכ״ל הכנסת אלברט סחרוביץ אמר, כי האמנות במשכן הפכה בשנים האחרונות לנדבך משמעותי בנראות הכנסת והיא מרחיבה את הלב לבאי המקום הקבועים והמבקרים המזדמנים.

דוד עדיקא

The post הכנסת רוכשת 24 יצירות של אמנים ישראלים appeared first on מגזין פורטפוליו.